מַקֶּבֶת, mallet. Kel. XXIX, 7 מ׳ של סתתין the stone-cutters’ mallet. Ib. 5, v. מְפַתֵּח. Tosef. Sabb. XIII (XIV), 17 ולא יכה במ׳ ע"ג מפסלת וכ׳ he must not strike (on the Sabbath) with the mallet on the chisel (to open a casket of dates) … as one does on week days.—Pl. מַקָּבוֹת. Par. III, 11 מ׳ של אבן stone mallets.