מַקָּבָא, = h. מַקֶּבֶת, mallet. Bekh. 43ᵇ מקבן דדמי רישיה למ׳ (not למקבן) a maḳḳaban is one whose head resembles that of a mallet.—Pl. מַקָּבִין. Targ. Jer. X, 4 (ed. Lag. מַקּוּבִין). Targ. Is. XLIV, 12 (ed. Wil. מקובין).