מָצַץ, v. מוּץ) to press, suck; to drain. Sabb. XIX, 2 ומוֹצְצִין and compress the blood-vessels of the wound by sucking. Par. IX, 3 שהיא מוֹצֶצֶת she (the dove) sips (and lets no water out of her mouth again). Tosef. Sot. V, 9 נוטלו ומוֹצְצוֹ ואוכל וכ׳ he takes out the fly and sucks it out and eats the dish; Y. ib. I, 17ᵃ bot.; Gitt. 90ᵃ. Lev. R. s. 15 לא שהוא מוצץ וכ׳ not that the dry sponge drains the wound, but it protects it. Deut. R. s. 2 אין לך טבעת מוֹץ אותה ומות hast thou not a ring (containing poison)? Suck it and die; a. fr.—[Cant. R. to III, 10 מוצצת באש, read: מוּצֶתֶת, v. יָצַת.]