מִסְתָּר, secret.—Pl. מִסְתָּרִים, מִסְתָּרִין, מִסְתּוֹ׳. Gen. R. s. 82 (quot. adopted fr. Jer. XLIX, 10) גליתי מִסְתָּרָיו בשביל וכ׳ I laid open his (Esau’s) secrets in order to expose his bastards; Yalk. Jer. 331; Yalk. Chr. 1073 מסתי׳ (corr. acc.). Ex. R. s. 19 אל ידעו מִסְתּוֹרָיו shall not learn his (Israel’s) secrets. Ḥag. 5ᵇ מקום … ומ׳ שמו the Lord has one special place whose name is mistarim (Jer. XIII, 17).—V. מִסְטֵירִין.