מַסְטֵי, (סְטֵי) one who diverts judgment from its straight path (= h. מַטֵּה דִין), prevaricator. Targ. Is. LVIII, 6 דין מ׳ (h. text מוֹטָה).—Gen. R. s. 50 (fictitious name of a Sodomite judge) רב מַסְטֵידִין (= מַסְטֵי דין, some ed. מסטירין, corr. acc.) Chief Prevaricator (Snh. 109ᵇ מצלי דינא); Yalk. ib. 84 (corr. acc.).