מְלִי, c. ch. = h., full. Targ. Deut. XXXIII, 23 (Var. מַלִי, מַלִּי, מְלֵי). Targ. Ruth I, 21; a. fr.—Erub. 84ᵃ כי מליא when the pit is full of water; a. fr.—Pl. מְלַן, מַלְיָין. Targ. Deut. VI, 11; a. fr.—[Targ. O. Deut. XXIII, 26 דמַלְיָן ed. Berl. those ears which are full (ripe; oth. ed. מְלִילָן).]