מַכְסָנוּתָא, (preced.) chastisement, rebuke. Targ. Ps. L, 17. Ib. XXXIX, 12 (some ed. מסכ׳, corr. acc.); a. e.—Pl. מַכְסַנְיָיתָא (v. next w.). Ib. XXXVIII, 15. Targ. Job XXIII, 4 מכסניותא ed. Lag. (corr. מַכְסנְוָו׳ or מַכְסַנְיָי׳; oth. ed. sing.).