|
שם:
מַזְבְּלָא מַזְבְּלָא, pl. מַזְבְּלֵי (v. זֶבֶל) foliage in a bag, bolster used by the shepherd; [Ar. short pieces of matting]. Succ. 20ᵃ, expl. מַרְזוּבְלֵי, q. v. Ib. 20ᵇ מזבלי Ms. M. (ed. מרזובלים). באדיבות אתר ספריא
|
