מוֹקָא, ch.same, pl. מוֹקֵי. Targ. Esth. VIII, 15, v. פַּרְתִּיאִין.—Yeb. 102ᵇ top חמשא זוזי מ׳ (Ar. זוגי נרמקי, corr. acc.) five pairs of socks. Gitt. 68ᵇ במ׳ קאתי he (Solomon) comes to us with socks on his feet; Midr. Till. to Ps. LXXVIII, 45.—[Snh. 95ᵃ מוקיה Ar., read: מוֹחֵיה or מוֹקְדֵיה, v. מוֹקְדָא II.]