מַגְלָב, (גלב, v. Fl. to Levy Targ. Dict. II, p. 567ᵃ) [scraper,] an instrument of torture, goad or whip. Gen. R. s. 41, beg.; s. 52; Yalk. Gen. 69 מגלבה; (Tanḥ. Lekh. 5 שרביט).—Pl. מַגְלָבִים, מַגְלָבִין. Ex. R. s. 14, beg. לך והכהו המשים מ׳ go and give him fifty lashes. Tanḥ. M’tsora 4 כבלים ומ׳ chains and straps; Num. R. s. 13. Ib. חמשה מ׳ five afflictions. Num. R. s. 10, beg.; Lev. R. s. 27; Cant. R. to V, 16, v. מַרְזוֹבוֹת.