|
שם:
לָפַף לָפַף (cmp. לְפֵי) to cling to, to clasp. Tanḥ. B’har 3 (ref. to וילפת, Ruth III, 8) לְפָפַתּוֹ she clasped him; Ruth R. to l. c. לפפתו כחזזית (some ed. לפתתו), v. חֲזָזִית. ערכים סמוכים
באדיבות אתר ספריא
|