לוּשׁ (b. h.) to knead. Sabb. VII, 2 הַלָּשׁ he who kneads (on the Sabbath). Y. ib. VII, 10ᵇ bot., a. fr. חייב משום לָשׁ is guilty of an act coming under the category of kneading (v. בילוס). Pes. 30ᵃ, a. e. אין לָשִׁין את וכ׳ you must not knead dough (of bread) with milk; a. v. fr.—Part. pass. לוּשׁ, fr. לוּשָׁה. Y. Sot. IX, 24ᵇ bot. ל׳ בדבש וכ׳ kneaded with honey and cream (Bab. ib. 48ᵇ דומה לעיסה שנִילּוֹשָׁהוכ׳).
    Nif. - נָלוֹשׁ, נִילּוֹשׁ to be kneaded. Pes. 35ᵃ עיסה שנִילּוֹשָׁה וכ׳ dough kneaded with wine, oil or honey. Sot. 48ᵇ, v. supra. Men. V, 2 (55ᵃ) נָלוֹשׁוֹת בפושרין (Bab. ed. נִילָּשׁוֹת) must be kneaded with tepid water; a. fr.—Yalk. Prov. 959 (etymol. of לַיִשׁ) שבשרו של אדם נלוש בשיניו (not בולש) man’s flesh is kneaded between his (the lion’s) teeth; Ab. d’R. N. II Vers. ch. XLIII (ed. Schechter, p. 122) שהכל נָלוֹשִׁין בפיו כמין בצק (not נעשין).