כִּינָּה, כִּנָּה f. (כנן, cmp. קנן) 1) nest, cavity, chamber.—Pl. כִּינִּים, כִּינִּין, כִּנִּ׳. Lev. R. s. 14 Ar. (ed. קינין); Yalk. Job 905; cmp. כּוֹנָנִית. —2) (b. h. pl. כִּנִּים, collect. כִּנָּם) vermin, louse (also collect.). Par. IX, 2 הכ׳ שבתבואה the vermin in grain. Ḥag. 5ᵃ; a. e.—Pl. as above. B. Kam. 82ᵃ הורג כ׳ שבבני מעיים (Var. in Ms. הכינה) (garlic) kills the parasites in entrails. Pes. 112ᵇ. Kidd. 49ᵇ; Esth. R. to I, 3; a. fr.—Sabb. 107ᵇ ביצי כ׳ nits, or a species of vermin called lice-nits; Ab. Zar. 3ᵇ