ירָוֹקָה f. (preced.) 1) י׳ שעל פני המים grass upon the water, a sort of sea-weed or moss used for wicks. Sabb. II, 1, expl. ib. 20ᵇ אוכמתא דארבא, v. אוּכָּם.; Y. ib. II beg. 4ᶜ, v. כִּיתָּן. —2) jaundice. Ib. XIV, 3 שהן לי׳ they are used as a remedy for jaundice.