טַכְסִיס, (τάξις; inflected like a native word, formed like עָצִיץ, as if fr. טכס) order, array, order of battle; arrangement. Pesik. Vayhi, p. 66ᵇ בט׳ מלכים Ar. (ed. … בטכסיסי של, read: בטַכְסִיסִין, pl.) in the order in which kings go to war; Tanḥ. Bo. 4 כטקסין של וכ׳; ed. Bub. ib. 4 בטכסיס מלך וכ׳; Pesik. R. S. 17 בטַכְסִיסֵי מלכים (pl. constr.). Cant. R. to IV, 12 בטק׳ המלכים in the order of a royal (regular) army. Ex. R. s. 8, end בט׳ הזה הבא וכ׳ in this consecutive order bring &c.; Tanḥ. Vaëra 9 בטקסין הזה הביא (corr. acc.). Midr. Till. to Ps. XC בט׳ של נבואה under the order of prophecy. Num. R. s. 15 בט׳ גְּדוּלָּה (not בטקסים) in the array of power (arrogating power to themselves); Tanḥ. B’haăl. 14 בטקסים גדולים (corr. acc.). Ib. B’midb. 12 יש להם טכסין מן יעקב אביהן they have a traditional order from the way their father Jacob arranged his funeral escort; ed. Bub. ib. 12 יש בידן טכסיס אביהן. Cant. R. to II, 4 טקסים של מעלה (read … ס) the heavenly array; a. v. fr.—2) (fem.) garrison. Y. Ab. Zar. I 39ᶜ, הדא טק׳ דקסרין the garrison of Caesarea, v. דּוּקִים.—Pl. טַכְסִיסִין, טַקְ׳, constr. טַכְסִיסֵי, טַקְ׳. Sabb. 31ᵃ ט׳ מלכות court ceremonial. Pesik. R. s. 17, a. e., v. supra.