סקר
האורך של מסכת חולין:






 
    חיפוש מתקדם
שם:    
חֲשַׁשׁ
  1. חֲשַׁשׁ, 1) to suffer. Y. M. Kat. III, 82ᵈ top פומיה הוא ח׳ he has an ailing on his mouth (and therefore ties it up). Cant. R. to II, 16 ועבד ח׳ וכ׳ and continued suffering with fever for three years; a. fr.
  2. —2) to be affected, troubled; to care, apprehend. Targ. Prov. XXVIII, 17 דחָשֵׁישׁ וכ׳ he who is troubled (feels compunction) about blood-guiltiness (h. text עשק); a. e.—Y. M. Kat. III, 81ᵈ bot. צריך את חשש על נפשך thou must mind the excommunication for thy soul’s sake. Ib. חַשׁ על נפשיה he minded the excommunication. Ib. וחַשּׁוּן אילין על אילין they minded each the other’s excommunication. Keth. 26ᵇ במֵיחַשׁ לזילותא וכ׳ they differ as to providing against the disregard of the court; a. fr. (interch. with חוּשׁ)—[
  3. 3) (= חֲשָׁא) to whisper, hiss. Targ. Jer. VI, 29 חַשׁ (ed. Wil. חֲשָׁא).]
ערכים סמוכים

הקודם
הקודם
seperator
הבא
הבא
באדיבות אתר ספריא
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר