זָמַר II (b. h.; cmp. זָמַם I) to tingle, make music, sing. V. זֶמֶר.
    Pi. - זִמֵּר 1) to sing one’s praise. Cant. R. to II, 16 הוא זִמְּרַנִי … זִמַּרְתִּיו (or זְמָרַנִי, זְמַרְתִּיו) He praised me, and I &c.—Gen. R. s. 91, end (expl. מזמרת, Gen. XLIII, 11) דברים שהן מְזַמְּרִין וכ׳ things which men praise all over the world. —2) to review a lesson in recitative chant (v. זִמְרָה). Snh. 99ᵇ top זַמֵּר בכל יום chant every day; Tosef. Ohol. XVI, 8 זַ׳ בי תדירה זַ׳ (the Law says) review me steadily &c.; ib. Par. IV (III), 7; cmp. גְּמָרָא.