הֲמִירָם, (prob.) pr. n. m. Hămiram, a person from whom certain secular books are named: ספרי ה׳ (cmp. בן סִירָא, בן לַעֲנָה, בן תַּגְלָא). Yad. IV, 6 (comment. מִירָס, מִירָם); Y. Snh. X, 28ᵃ top ספרי ה׳ (contrad. to ספרים החיצונים). Ḥull. 60ᵇ worth to be burnt כספרי מירון Ar. ed. Koh. s. v. מרום (Var. מרון, המירוס, missing in ed.). [Conjectures: Homeros (Homer); Ἡμερησία (βίβλια) diaries; symbolical name = ‘the Lord remove them’. V. Koh. Ar. Compl. s. v. מרום.]