הִיפָּטִיקוֹס, (variously corrupted) m. (ὑπάτικος) consular, governor. Sifré Deut. 309 [read:] אם היה ה׳ שגדול משניהם if he were a hypaticos who is higher than either of them; Yalk. ib. 542.—Sifré ib. 330.—Pl. הִיפָּטִיקִין. Ib. 327; 317 הפיטקים (corr. acc.). Y’lamd. to Gen. XXV, 23 quot. in Ar. חפאטיקון (read הִפָּאטִיקִין). V. אִיפָּטִיקוֹס.