אִיפָּטִיקוֹס, (incorr. איפוט׳, איפיט׳) m. (ὑπατικός) consularis, Emperor’s delegate, viceroy. Mekh. B’shall. Amalek, 2, א׳ מבטל וכ׳ the Hypaticus annuls it over his (the Hegemon’s) hand (ignoring his authority).—Pl. אִיפָּטִיקִין. Tanḥ. (ed. Bub.), Vayesheb 2 אפסיקין (corr. acc., v. note 4). V. היפטיקוס.