הוּל, (cmp. הלל) to be merry. —Polel הוֹלֵל to deride, laugh at (cmp. שָׂחַק). Pesik. Aḥăré, p. 169ᵃ (ref. to Koh. II, 2) אמר שלמה שלשה … מה"ד הוֹלַלְתִּים Solomon said, Three things which Divine Justice scorned (and prohibited)—I laughed at them; Tanḥ. Aḥăré 1 (read: ששחקה, a. הוללתים); Y. Snh. II, 20ᶜ top חיללתים (corr. acc.); Koh. R. to II, 2 (read: שלמה for שמואל, a. הוללתים for … תם).