דְּנַח, to shine, be bright (corresp. to h. זרח). Targ. Gen. XXXII, 32; a. fr.—Lev. R. s. 27 ושמשא דַּנְחָא וכ׳ does the sun shine in your country?; Gen. R. s. 33 אית גבכון שמשא דנח; Tanḥ. Emor 6; Y. B. Mets. II, 8ᶜ bot.