דִּיקְלִטְיָאנוֹס, (abbrev. דִּיקְלוּט) pr. n. m. Diocletian, Roman emperor. Y. Ter. VIII, end 46ᶜ (v. דִּיקְלוּט) we despised Dioclet the swineherd, ד׳ מלכא וכ׳ D. the King we do not despise; Gen. R. s. 63. Y. Ab. Zar. I, 39ᵈ top דיקלטיא׳. Y. Naz. VII, 56ᵃ דוקלינוס (corr. acc.); a. fr.