גְּרוּנְדָּא, (גרד, cmp. גָּרִיד) hard, stony clod.—Pl. גְּרוּנְדֵּי. B. Mets. 80ᵃ ואי דמחזקא בג׳ Ms. M. (v. Rabb. D. S. a. l. note; ed. דמחזקא גונדרי, corr. acc.) if the field is known for its stony clods.