גְּרוּטִי, (γρύτη) trash, frippery, broken ware. Kel. XI, 3 a vessel made משברי כלים מן הג׳ Ar. (ed. גרוטים, Bart. גרוטאות) out of fragments of vessels, or out of small ware &c.—Pl. גְּרוּטָאוֹת. Sabb. 123ᵃ זורקה לבין הג׳ (Ms. O. גְּרוּטָאוֹתָיו; R. S. to Kel. l. c. גְּרוּטוֹתָיו) he cast it among the rubbish (considering it no longer a vessel); B. Mets. 52ᵇ בין גרוטותיו (Ms. M. לתוך גריטות׳). Bekh. 13ᵇ; Ab. Zar. 53ᵃ; 71ᵇ; Tosef. ib. V (VI), 3. Tosef. Ḥull. I, 18.