גְּמִי I, Pa. גַּמֵּי, גַּמַּע ch. = h. to swallow, quaff. Targ. Job XXXIX, 30 גָּמְעָן (Ms. גַּמְעַאן).—Y. Ab. Zar. II, 41ᶜ bot. (expl. שורפה, Mish. Ab. Zar. II, 7) גמי לה (ed. גמילה, corr. acc.) he quaffs it, sucks it out. Succ. 49ᵇ לִיגְמַע גַּמּוּעֵי let him quaff (take full draughts); ib. אגמע גמועי (read: מְגַמַּע with Rashi, or גַּמַּע, v. Rabb. D. S. a. l. note 300). Sabb. 109ᵇ וליגמע.