גַּמָּזִית, גַּמָּזִיֹּות (גמז) 1) branches used for caprification. Pes. IV, 8 (55ᵇ) ומתירין ג׳ של הקדש (ed. Y. בג׳, Var. מתזירין) they considered as permitted the use of branches of (carob or sycamore) trees belonging to the Temple treasury; Tosef. ib. III, 19 (Var. גזוזיות, גיזות); Men. 71ᵃ ג׳ … של חרוב וכ׳; Pes. 56ᵃ; Y. ib. IV, 31ᵇ; Y. Peah VII, end, 20ᶜ. [R. Hai Gaon reads גַּוָּאזִיּוֹת twigs, cmp. גזוזיות Var. Tosef., v. supra.] —2) fruits ripened through caprification, v. גַּמְזוּז. Tosef. Ter. V, 7.