גִּילּוּי, גִּלּוּי m. (גלי) 1) uncovering.—ג׳ עריות uncovering of nakedness, incest (Lev. XVIII, 6; a. fr.). Yoma 9ᵃ; a. fr.—ג׳ ראש bareheadedness. Sabb. 118ᵇ.—ג׳ פנים barefacedness, defiance. Sot. 42ᵇ, v. גָּלְיַת. Erub. 69ᵃ מומר וג׳ פנים an apostate and a defiant person, expl. מומר בג׳ פ׳ a defiant apostate; a. e. —2) the law forbidding the use of liquids that were left uncovered (as possibly poisoned by serpents). Ter. VIII, 4 אסורים משום ג׳ are forbidden on account of gilluy; a. fr.—Pl. גִּילּוּיִים, גִּילּוּיִין. Y. Ab. Zar. II, 41ᵃ bot.; Y. Ter. VIII, 45ᶜ bot. [read:] שהיה מלגלג בג׳ (not מגלגל, not בגילוי יין) who sneered at the law of gilluy