גּוּלְיָיר, (galearius) soldier’s boy, common soldier. Gen. R. s. 63 never despise a low Roman ולא בג׳ זעיר (Y. Ter. VIII, end, 46ᶜ בחבר) not even a low galearius. Num. R. s. 9; Tosef. Sot. III, 14, v. סָפַן. Esth. R. to III, 1. Ib. to VI, 12 practiced in four trades a bather, a barber, גליור וכ׳ (read גלייר) a soldier’s servant and a crier; a. e.—Pl. גּוּלְיָירִין. Pesik. R. s. 15; Pesik. Haḥod. p. 45ᵇ גולרירין (corr. acc.); Num. R. s. 11; a. e. the subordinate divine messengers.—Naz. 66ᵇ גּוּלְיָירִים מתגרין וכ׳ the common soldiers begin the battle and the heroes (veteran soldiers) wind up with victory; Ber. 53ᵇ גוליירין (Var. גליורין, corr. acc.).