בְּדַח, (denom. of √דח, v. דְּחַהּ; cmp. בִּזְרָא) to be cheerful. Targ. Y. Ex. XVIII, 9; a. fr.—Ber. 30ᵇ, a. fr. ב׳ טובא was very cheerful. M. Kat. 17ᵃ בְּדִיחָא דעתאי I feel happy. Sabb. 77ᵇ.—*Ḥull. 32ᵃ לא הוה בדיחנא ביה וכ׳ I could not make light of my uncle so as to ask him (Ar. ed. pr. בדיקנא).