אַשְׁלָא, (שלי to draw up) rope, tow; net. Targ. Job XVIII, 10; a. e. Gitt. 69ᵃ א׳ דפוריא עתיקא a rope of an old litter. Keth. 85ᵃ ממתח לה בא׳ he pulled it with a rope. B. Kam. 116ᵇ חד א׳ one rope’s length away from the shore.—Pl. אַשְׁלֵי, אַשְׁלַיָּא, אֲשַׁלְוָון. Targ. Job XXXVIII, 31. Targ. Y. Gen. X, 26; a. e. [Targ. I Chr. I, 20 אוּשְׁלַיָּא.]—B. Kam. l. c.—Succ. 16ᵃ משדא א׳ to twist ropes for a couch. B. Mets. 107ᵇ; v. מְתַח.—Bekh. 8ᵇ אייתו א׳ וכ׳ bring ye ropes and measure. Keth. 67ᵃ, v. קמחוניא.