|
שם:
אֲרַמָּא אֲרַמָּא, (= h. אֲרַמִּי) Syrian. Targ. Gen. XXV, 20; a. e.—B. Kam. 59ᵃ דיקלא א׳ Ms. (ed. דא׳ corr. acc.) Syrian palm-tree.—Fem. אֲרַמִּיתָא. Targ. I Chr. VII, 14 (ed. Rahm. ארמותא).—Pl. m. אֲרַמָּאֵי. Targ. II Chr. XXII, 5; f. אֲרַמְיָאתָא. Sabb. 29ᵃ Syrian (dates).—Cmp. אַרְמַאי. באדיבות אתר ספריא
|
