אָרִיחָא, (= h. אָרִיחַ) lath, bar, pole. Targ. Num. XIII, 23; a. e. (h. מוֹט). Bets. 32ᵇ נפל לה ארי׳ בתנורא ed. (Ar. ארחא) a binder of the brick wall fell into the stove. Sabb. 129ᵃ a house דשב לביניא וא׳ the width of whose walls was seven bricks and a half; a. e.—Pl. אָרִיחַיָּא, אֲרִיחִין, אַרְחֵי, אַרְחִין. Targ. Ex. XXV, 27; a. e. (h. בַּדִּים). B. Bath. 3ᵃ כפיסין ארחי K’fissin are bondlaths. Y. Erub. I, 19ᵃ top (also אורחין).