אֲמַר, 1) as preced. 1). Targ. Gen. I, 3; a. v. fr.—א׳ מר above you quoted an authority, or, it has been stated. Ber. 2ᵃ; a. fr.—א׳ קרא the Scripture says. Ib. 13ᵃ; a. fr.—Y. Orl. III, end, 63ᵇ, a. fr. אמרונה בשם … (in Bab. heb. אֲמָרוּהָ) they said it in behalf of … i.e. as a tradition.—Y. Ber. I, 2ᵈ מילתיה אמרה his word (statement, opinion &c.) proves.—הדא אמרה = זאת אומרת; v. preced.—אַמְרֵי (h. אָמְרוּ) they say, it is said. Sabb. 19ᵃ אמרו עליו על … ואמרי לה וכ׳ it is told about R. …, and another relation refers this to R.—; a. fr.—קאמר, קאמרי &c. = קא אמר &c. Ḥull. 85ᵃ; a. fr.—מנא תימרא whence dost thou prove? Sabb. 23ᵃ; a. fr.—Inf. מֵימַר, מֵימְרָא. סבר מ׳, סבר למ׳ originally he was of the opinion. Y. Sabb. VI, 8ᶜ top; Keth. 87ᵇ; a. v. fr.—לְמֵימְרָא does this mean to say? Sabb. 15ᵇ; a. fr. לא אמרן אלא … אבל … this has been said, i.e. this applies only to a case … but if … Ber. 43ᵇ; a. fr.—כְּלוֹמַר as if saying, meaning to say, viz; v. כִּילּוּ.—Y. Kil. IV, 32ᶜ bot. אימורין לבני וכ׳ say ye to &c.—מאי איכא למימר, v. אִיכָּא; Answ. אֵימוּר say … Sabb. 6ᵃ; a. fr.—Hor. 13ᵃ א׳ כולה who orders every thing (as an etymol. of אֲמַרְכָּל).—2) to praise, proclaim. Targ. Is. VIII, 13; a. fr.—Part. pass. אָמִיר q. v.