*אִלְסִיס, [the final ס freq. read ם in ed., as אֲלִיסִים &c.] f. (v. אָלִיס) pr. n. pl. Ilsis &c. (grottoes near Tiberias; v. Jos. B. J. II, 20, 6) ruins of fortified caves. Koh. R. to III, 9 אלס׳. Y. Shebi. IV, 35ᶜ top אליפיס; Gen. R. s. 34 אילטיס; Ruth. R. to I, 17 (או׳) אילוסיס; Yalk. Ezek. 351 אלפטס; cmp. בְּטִיטָא a. אִיצְטַדִּין.