אַיְנָא I, (v. foreg. ws.; cmp. גנן, חָנָה, חוּן, a. עוֹנָה, מָעוֹן) [circle], night-lodging, station for travellers (v. Sm. Ant. s. v. Mansio). Naz. 7ᵃ כל אוו׳ וא׳ every station. B. Mets. 79ᵇ; Ab. Zar. 65ᵃ מא׳ לא׳ from station to station.—Deut. R. s. 6 she dared to bring disorder into אוננא של מלך (read אוונא or אַוְונָה, v. infra) the royal head quarters. Pl. אַוְונִין, אֲוָונִין. Targ. Is. X, 32 (ed. Vien. אַוְנִין). [Sabb. 157ᵇ אוונא, v. אוּדְנָא II.] [Comment. use h. forms אַוְונָה, pl. אַוְונוֹת.]