אָבֵל II, , v. אבב; cmp. אפל); [dark, cmp. קֹדֵר], mourner, esp. during seven days after burial. M. Kat. 14ᵇ; a. v. fr.—Pl. אֲבֵלִים, (אֲבֵילִין) אֲבֵילִים. Keth. 8ᵇ; v. בְּרָכָה. Y. Ab. Zar. I, 39ᶜ bot. אֲבֵילֵי גויים mourners among gentiles; a. fr.—Fem. אֲבֵילָה, אֲבֵלָה. Y. Ber. IV, 8ᵃ; Y. Taan. II, 65ᶜ bot.