שְׁוַלְיָא, (שול, cmp. שפל, v. Barth Et., v. Barth Et. St. p. 31) servant, apprentice. Pes. 108ᵃ ש׳ דנגרי (Ms. M. שְׁוִילְיָיא; Ar. שְׁוַו׳) carpenters’ apprentice; Macc. 8ᵇ. B. Kam. 32ᵇ bot. ש׳ דנפחי (Ms. M. שויליא; Ms. R. שְׁוֵילָא) smiths’ apprentice.—[Sabb. 96ᵇ (in Hebr. dict.) שַׁוְולֵיהֶן Ar.; (Ms. M. שַׁוְלֵיהֶם, שַׁוְלֵיהֶן, Ms. O. שַׁוְולֵיהֶן, שַׁוְולַיְהוּ; v. Rabb. D. S. a. l. note; ed. לשואליהן) their apprentices, v. שָׁאַל.]