שׁוּלְטַן, שׁוּלְטָנָא m. (preced.) 1) power, office, rulership. Targ. O. Gen. XXXVII, 8. Ib. XLIX, 10 (ed. Vien. שֳׁלְטַן). Targ. Mic. V, 1. Targ. Job XXV, 2; a. e. —2) ruler’s staff, rod. Targ. O. Ex. XXI, 20 (ed. Vien. שֳׁלְ׳; h. text שבט). Targ. Is. X, 5; a. e.— *3) ruler. Targ. Ps. LXIX, 16 Ms. (ed. מצולתא) [read:] ולא יסלעם למחפי עלי מצולתא ש׳ חסין and may no mighty ruler swallow me up by making the deep to cover me up; h. ואל תבלעני מצולה).