פַּתְיוּתָא f. (preced. wds.) 1) width, room; פַּתְיוּת ידין ample space. Targ. O. Gen. XXXIV, 21 (ed. Vien. פְּתָיוּת; Y. פַּתְיַית תחומין, v. פְּתֵי I). Targ. Jud. XVIII, 10; a. e. —2) = פְּתָאָה open space, street. Targ. Ps. CXIX, 45 פַּתְיוּת אורייתא (ed. Wil. פְּתִיוֹת, corr. acc.) the highway of the Law (h. text רְחָבָה). Targ. II Chr. XXXII, 6 (ed. Lag. פתאה). Ib. XXIX, 4 פַּתְאוּת (ed. Lag. פְּתָאַת, constr. of פְּתָאָה).—[Ab. Zar. 33ᵇ פתיותא, Ar., v. פּתְיָא II.]