הַתָּרָה f. (נָתַר Hif.) 1) untying, loosening. Y. Yeb. XII, 12ᶜ, a. e. ה׳, or הַתָּרַת הרצועות the untying of the shoe strings by the brother’s wife, v. חֲלִיצָה. Sot. I, 16ᶜ bot. ה׳ הסינר loosening of the pantaloons; a. e. —2) (= הֶיתֵּר) permission, declaring permitted. Y. Sabb. XVII, 16ᵃ bot. קודם להַתָּרַת כלים prior to the passage of the law permitting the handling of tools on the Sabbath (Mish. ib. XVII, 1); Bab. Sabb. 123ᵇ. Snh. 58ᵇ מאימת הַתָּרָתָהּ when is she again considered free?