גָּרַף, v. גרר) to scrape, sweep, esp. to remove ashes and coal from the stove; to scrape together, collect. Kel. VIII, 11 היתה גוֹרְפָתוֹ if while she was sweeping it (the stove) &c. Sabb. III, 1 עד שיִגְרוֹף not before he has swept it.—Y. Peah VII, 20ᵇ top (ref. to Joel I, 17) תחת שהיינו גוֹרְפִים וכ׳ in place of collecting honey (from beehives or trees), we collected foul matter. Sabb. XVII, 2 לִגְרוֹף בה וכ׳ to grab with it the figs out of the barrel; a. fr.—Gen. R. s. 67 גּוֹרֶפֶת מחוטמה blowing her nose (v. גָּרַר).—Part. pass. גָּרוּף, f. גְּרוּפָה cleared of ashes &c., swept. Sabb. III, 4, v. אַנְטִיכִי; a. fr.—[Gen. R. s. 53 ג׳ מביתו של וכ׳ (Isaac is) the refuse of &c., comment.; v., however, גְּרוֹף.]