הגדרה^[1] - דבר ששימש לעבירה או לפעולה שלילית, אין משתמשים בו למצוה או לפעולה חיובית

בבית המקדש

מהות הכלל וגדריו

הזהב והפרה מזכירים את חטא העגל, ולכן נאמר כלפיהם הכלל שאין קטיגור נעשה סניגור (ראה להלן).

כלל זה הוא מן התורה, שהרי למדוהו מבגדי כהן גדול בפנים (ראה להלן. ארעא דרבנן מהדורה ב אות ו; עין זוכר מערכה א אות עט)^[2].

עבודות שבפנים

כלל זה אמור דוקא בעבודה שבפנים. לפיכך:

• אין כהן גדול נכנס בבגדי זהב לפני ולפנים לעבוד עבודה, לפי שאין קטיגור נעשה סניגור (ראש השנה כו א), ומהזהב נעשה העגל (רש"י שם). אבל עובד הוא עבודה בחוץ בבגדי זהב (שם).

• וכן אמרו: תבוא פרה-אדומה ותכפר על חטאת העגל (במדבר רבה (וילנא) יט ח, ורש"י על התורה במדבר יט כב), ולא אמרו בה אין קטיגור נעשה סניגור לפי שעבודתה בחוץ (רא"ם חוקת יט כד).

• שני העמודים - כמין עמודי ספר תורה (רש"י בבא בתרא יד א) - שהיו בתוך הארון, היו של כסף, שנאמר: עַמּוּדָיו עָשָׂה כֶסֶף (שיר השירים ג י), ולא עשאום של זהב, שלא להזכיר מעשה העגל, שאין קטיגור נעשה סניגור, והעמודים הם כדבר הבא לכפרה, שהם סימן להעמדת ישראל (רבנו תם בתוס' בבא בתרא שם ד"ה שבהן).

חריגים לכלל זה

יש שגם בדברים שבפנים אין אומרים שאין קטיגור נעשה סניגור:

• ארון וכפורת וכרובים, שהם של זהב והיו בפנים, אינם בכלל זה, לפי שאינם באים להקרבה ועבודה (גמרא שם: חוטא בל יקריב).

• כף ומחתה אף על פי שעובדים בהן עבודה בפנים והן של זהב, מכל מקום אינן באות לשם קישוט וכבוד כבגדי כהונה (שם: חוטא בל יתנאה).

• בשופר של ראש השנה נחלקו תנאים: חכמים סוברים שכל השופרות כשרים חוץ משל פרה, שאין קטיגור נעשה סניגור, ואף על פי שהשופר בחוץ הוא, כיון שלזכרון הוא בא - כבפנים דומה; ור' יוסי מכשיר בשל פרה, לפי שבחוץ הוא (רבנו חננאל שם. והלכה כחכמים מטעמים אחרים שהוזכרו בגמרא, וראה ערך שופר).

• אם הקטיגור נשתנה מצורתו הקודמת עד שאינו ניכר, אין אומרים אין קטיגור נעשה סניגור, ולכן מותר להכניס דם הפר לפנים, מפני שאין מראית הפר ניכר בו (שם, ורש"י).

• כשהדבר בא לכפר על אותו החטא עצמו, אז אדרבה יותר טוב לשוב בתשובה באותו הדבר שבו נעשה החטא, ודוקא בבגדי כהונה וכיוצא, שהם אינם באים לכפר על חטא העגל גופו אלא על חטאים אחרים, אמרו אין קטיגור נעשה סניגור. ולכן נאמר במילואים לאהרן: קַח לְךָ עֵגֶל (ויקרא ט ב), להודיע שמכפר לו הקדוש ברוך הוא על ידי עגל זה על מעשה העגל שעשה (תורת כהנים פרשת מלואים; תנחומא (ורשא) שמיני ז,י; רש"י שם על הפסוק), ואין אומרים כאן אין קטיגור נעשה סניגור, שהרי הוא מכפר על אותו חטא עצמו (גור אריה למהר"ל פ' שמיני שם, ועי"ש ברא"ם).

• וכן אמרו: יבוא זהב המשכן ויכפר על זהב העגל (שמות רבה (וילנא) נא ח), אף על פי שגם דברים שבקדש הקדשים בפנים נעשו מזהב זה, שכיון שבא לכפר על חטא זה גופו, לא שייך אין קטיגור נעשה סניגור, שכן דרך התשובה האמיתית לשוב באותו דבר שחטא בו (ערוך לנר ראש השנה כו א).

• יש אומרים שכשאנו באים לבטל את הקטיגור לא שייך לומר אין קטיגור נעשה סניגור, ולכן בעגל של מלואים קטיגור נעשה סניגור, שהרי שחטו אותו ומתבטל כח הקטיגור (קהלת יעקב תוספת דרבנן אות א סי' יט, בשם שמע שלמה).

יש שגם בדברים שבחוץ אומרים שאין קטיגור נעשה סניגור:

• דבר שהוא בעצמו הקטיגור והסניגור, ולא שהוא מכשיר ותשמיש בלבד של קטיגוריא וסניגוריא, אפילו בחוץ אין קטיגור נעשה סניגור, ולכן מעשה פרה אדומה היה על ידי אלעזר ולא על ידי אהרן, לפי שהפרה באה לכפר על העגל שנעשה על ידי אהרן, ואין אהרן בעצמו יכול להיות המכפר (רא"ם חוקת יט יד, על פי רש"י בשם רבי משה הדרשן, ועי"ש בגור אריה).

בדברים אחרים שאינם במקדש

כהן שהרג את הנפש

כהן שהרג את הנפש שלא ישא את כפיו, שנאמר: יְדֵיכֶם דָּמִים מָלֵאוּ (ישעיה א טו), הטעם הוא שהרגו בידיו ואין קטיגור נעשה סניגור, כמו שכתוב (ישעיה שם): וּבְפָרִשְׂכֶם כַּפֵּיכֶם וגו' (תוס' יבמות ז א ד"ה שנאמר), ואף על פי שנשיאת כפים, ובפרט בגבולין, בחוץ היא, שבקטיגור וסניגור אף בחוץ אין קטיגור נעשה סניגור.

לולב הגזול

אם באותו דבר גופו נעשתה עברה, אומרים אין קטיגור נעשה סניגור אפילו בחוץ, שדוקא בבגדי כהונה של זהב שבהם עצמם לא נעשתה העברה, אלא שיש בהם הזכרה בלבד לזהב של מעשה העגל אנו מחלקים בין פנים לחוץ, ולפיכך בלולב הגזול אמרו שהוא פסול למצוה, שלא יעשה סניגורו קטיגורו (ירושלמי סוכה ג א; ויקרא רבה (וילנא) ל ו)^[3].

ספרי עבודה זרה

יש אומרים שספרי עבודה זרה אף על פי שמחקום שאין רישומם ניכר לא יכתוב עליהם תפלות ותחנונים, לפי שאין קטיגור נעשה סניגור (הגהות מיימוניות עבודה זרה ז ז, בשם ר"י חסיד; שו"ע יו"ד קלט יד, בשם יש מי שאומר).

שליח צבור

אדם שהוא רע מעללים ובעל מחלוקת לא יתנוהו להיות שליח צבור, או לתקוע בשופר, לפי שאין קטיגור נעשה סניגור, ועליו נאמר (ישעיה מג כז): וּמְלִיצֶיךָ פָּשְׁעוּ בִי (ספר חסידים סי' תשנח).

קדושי אשה

קדושי אשה בכסף ואין גירושיה בכסף, אף על פי שהוקשו קידושין לגירושין - "ויצאה והיתה, מקיש הויה ליציאה" (קדושין ה א) - שלא יאמרו כסף מכניס כסף מוציא, סניגור יעשה קטיגור (שם). ומכל מקום למדו שהאשה מתקדשת בשטר מההיקש של קדושין לגירושין, ולא חששו שיאמרו שטר מוציא שטר מכניס, קטיגור יעשה סניגור, לפי שהשטרות שונים, בזה כתוב לשון כניסה ובזה לשון יציאה (שם, ורש"י).

בגדי זהב ביום הכפורים

יש נוהגים שלא ללבוש בגדים המכילים זהב ביום הכפורים מטעם שאין קטיגור נעשה סניגור (הגהות רבי עקיבא איגר על שו"ע או"ח תרי ד, בשם בעל הפרי מגדים). אבל אין זה שייך בנשים ובלויים שלא נתנו לעגל (שם)^[4].

סדור תפילה

מרבני דורנו יש שפסקו שסידור שהודפס בשבת, ואפילו על ידי גוי, אסור להתפלל בהם מכיון שאין קטיגור נעשה סניגור (שו"ת אגרות משה חאו"ח ב יז. וראה שו"ת תשובות והנהגות א קכו).

באגדה

באגדה אמרו שאין קטיגור נעשה סניגור בענין המבול (ברכות נט א), ובענין הכרובים (חגיגה יג ב).

הערות שוליים