[דייטלען] תמר מקמי נהמא כי נרגא לדקלא לבתר נהמא כעברא לדשא פי' האוכל תמרים אליבא ריקנא שוברין הגוף כגרזן לאילן והאוכלן אחר הסעודה מחזיקין הגוף כמו הבריח לדלת עיין בערך נגר תומרתא דחיננותא פי' בערך חן פי' תחילת ביכורין של כל פירות כשמתחילין לבשל פירות מהן קורין אותן בלשון ארמי חינניתא בין לתמרים בין לשאר פירות (מכות כ) מאן דאכיל תמרי בארבלא לקי פי' דרך בני אדם לאכול תמרי כשהן בארבלא ואם אוכלן אדם שם ואינם מעושרין מי שיודע שהתרה בו ויהא חייב מלקות זית שמן ודבש תרגום ירושלמי תעריא תליין בדובשא תמר תמרות אביונות וקפריסין (ברכות לו) פי' תמרות הן לולבי נצפה ואוכצין אותן כשהן רכין משום דאדעתא דהכי נטעי להו מברך עלייהו בורא פרי האדמה אבל לולבי גפנים דלאו אדעתא למיכל לולבי נטעי להו מברכין עליו שהכל וכבר פירשנו פי' מבואר בערך צלף (שביעית פ"ב) התמרות שלהן אסורות פי' הציץ קודם שהוא פתוח דומה לתמרה כדאמרינן נקטם ראשה ועלתה בו תמרה (מעשרות פ"ד) רג"א תמרות של תלתן וחרדל ושל פול המצרי חייב במעשר (פרה פי"א) אין מזין לא בינקיות ולא בתמרות פי' כמין גרגרים קטנים שיש בראש האזוב: