[עם וואזע] (כלים פי"ז) כל כלי עץ שנחלק לשנים טהור חוץ משלחן הכפול ותמחוי המזמן פי' קערה גדולה שהיא לאכילת מזון יש לבני אדם חשובין קערה גדולה ויש בגופה של קערה מגורות מגורות ודומין לקערות קטנות בתוך קערה גדולה ויש בה כל מיני מזון מינין מינין והוא זני כדכתיב וכל זר זמרא וכתיב בשמים וזנים ותרגום למינהו לזנוכי מי שיש לו מזון שתי סעודות לא יטול מן התמחוי תמחוי נגבת בג' ומתתלקת בג' כבר פי' בערך קפה (כלים פי"ד) הסומך והמחגר והתמחייות פי' תמחיות כמין קערות קטנות יש לעול והוא ראש העול והוא חלק על צוארי השוורים (שבת עא כריתות ד) כגון שאכלו בשני תמחויין ורבי יהושע היא דאמר תמחויין מחלקין (שם יב ובספרי בפ' כהן משיח) א"ר יהושע שמעתי באוכל מזבח אחד בה' תמחויין בהעלם אחד שהוא חייב על כל אחת ואחת (נדרים פ"ד) ואוכל עמו על השלחן אבל לא מן התמחוי אבל אוכל הוא מן התמחוי החוזר (גמ') א"ר יוסי ברבי חנינא מתמחוי החוזר לבעל הבית פירוש קערה גדולה שמשימין בה מאכל לפני האורחין ואם שמו אותן לפניהן אין אוכלין בה ביחד שבשביל שניהן מרבים בה מאכל ונמצא נהנה זה מזה וזה מזה אבל מן התמחוי החוזר לבעל הבית מותר שכך היה מנהגם שאחר שסדרו לפני האורחין מביאין תמחוי אחרת לצורך בעה"ב ובני ביתו ומחזירין אותו בשביל כבוד לפני כל אחד ואחד אם רוצה לאכול יותר ואח"כ מחזירין אותו לפני בעל הבית ואם רוצין לאכול ביחד המודר והמדיר מאותו תמחוי יכולין לאכול שלא הושם בו בתחילה המאכל לצורכם (ביצה יב) ואפילו בקנין ואפילו בתמחוי: