[פיהרער, שפיאן] (ב"ק קיו) שכרו תייר לפניהם מחשבין אף לפי נפשות פי' מלשון ויתורו ארץ ומלשון מן התרים (בפסקא דאנכי ובמגלת איכה שמעו כי נאנחה אני) כי באו ישראל דרך האתרים אל תקרי האתרים אלא התרים אמרו מת התייר הגדול שהיה מהלך לפניהם (בפסקא דהחדש) תייר טוב קול התור עינים הייתי לעור תרגומו תייר הויתי למסכינא דדמי לסמיא: