[אונטער] (נדה לא) הכותין מטמאין משכב תחתון כעליון (גמ') מאי משכב תחתון כעליון אי לימא דאי איכא עשר מצעות זו על גב זו ויתיב עליהו מטמ' להו פשיט' דהא דריס לכולהו אלא שתהא תתתונו של בועל נדה כעליונו של זב מה עליונו של זב אינו מטמא אלא אוכלין ומשקין אף תחתונו של בועל נדה אינו מטמא אלא אוכלין ומשקין ועליונו של זב מנא לן וכו' ולמה אמר כעליונו של זב ולא אמר כעליון הנדה והלא עליון הנדה וזב שוין שמטמא אוכלין ומשקין ולא אדם וכלים ותחתונים שוין שמטמאין אדם וכלים לכן אמר כעליונו של זב שבועל נדה וזכר למדנו דינו מן הזב שהוא זכר כמותו אבל עליונו של בועל נדה אינו מטמא והבא על הנדה עצמה מטמא אדם וכלים והכל (חולין מה) פסוקת הגרגרת תחתונ' שהיא עליונ' פי' תחתונה במעי בהמה כשהיא תלויה שהיא עליונה כשמעמידה הטבח לנפחה (כלים פי"ז) תחתית הצורפין טמא פי' כלי שיש לצורף תחתיו כשנופל ממנו פסקא של זהב הוא נופל לתוכו ואותו כלי שמו תחתית ואותן חתיכות שמם גרוטי (סנהד' קח) תחתיים שניים ושלישים תחתיים לזבל אמצעים לבהמה עליונים לאדם (בפסקא דפרה אדומה ובויקרא רבה בריש אמור אל הכהנים) למה נענש אבנר ע"י שהקדיש שמו לשמו של דוד הדא הוא דכתיב וישלח אבנר אל דוד תחתיו לאמר למי ארץ: