[צערברעכען] (ביצה יא) מחלוקת בעלי אבל בתברא גרמי דברי הכל מותר (תענית לא) וקרו ליה יום תבר מגל פי' מעתה אין אנו צריכין מגל לחתוך בו עצים שמיום ט"ו באב תשש כח השמש וכשכורתין עצים מן היער אינן מתיבשין ונשארת בהן לחלוחית ומדליעין וכל עץ שיש בו תולעת פסול לגבי מזבח מכאן ואילך מן ט"ו באב כל המוסיף במשנתו לשנות מוסיף מן הלילה ליום ששונה גם בלילה יוסיף לו הקב"ה אורך ימים ועושר וכבוד דלא מוסיף אלא ישן כל הלילה יאסף כלומר מתרשל ואינו מבקש חיים התורה כתוב בה כי היא חייך ואורך ימיך (ב"ק מז) תברא מי ששנה זו לא שנה זו פי' רב חננאל ז"ל שבועה היא שנשבע כדגרסינן (מ"ק יז) מאי תברא אמר רבי צחק בריה דרב יהודה תברי בתי. פירוש אחר בוודאי שוברת זו את זו ומי ששנה זו לא שנה זו (בבראשית רבה בריש אלה תולדות נח) אף היא לא תברה פי' אינה קושיא ולמה תניאון תרגום ירושלמי ולמה כען תתברון (א"ב תרגום עץ השדה שבר אילני תקלא תבר):