[זייל. ליינע. מאטטע. קארב] רהיט בגפא ותובליא כבר פירשנו בערך גפא (שבועות לו) אמר רב נחמן האי מאן דנקיט מגלא ותובליא עיין בערך גזם (ב"ב לו) אמר רב יהודה האי מאן דנקיט מגלא ותובליא פי' בתשובות מיהא דגרסינן (שם פא) אמר רב כל שעולין לו בחבל הוי שיור בשמכר לו שדהו היכא דאמר לו חוץ מאילנות והיו בה גדולים ובינונים וקטנים רב אמר כל אילן שהוא גבוה ואין עולין לו אלא בחבל כמו דקלים שבבבל שעולין להם בחבל ושמם תובלייא כדאמרינן האי מאי דחזיוה דנקיט מגלא ותובליא כי ההוא אילן הוי שיור אבל בינונים וקטנים לא הוי שיור ונקנין על גבי קרקע כל שעול של מחרישה כובשן שהן אילנות קטנים לא הוי שיור אבל בינונים הוי שיור וכל שכן גדולין פ"א כלי גודרי תמרים פ"א בלע"ז תובליא כמשמעה תובליא שהוא בגד שפורשין תחת הדקל כדי שיפלו עליה תמרים ולא יטנפו בעפר פי' אחר מן חכמי מגנצא לפי שדקלין הן גבוהין כשרוצין ללקוט התמרים מביאין מגל ארוך ומשימין תובליא שהוא סל בראש עץ ארוך ומגביהין הסל כנגד התמרין וחותכין אותן במגל ונופלין בסל כדי שלא יפלו התמרים לארץ ויתבקעו ויתפלחו: