[ווירצען. מענגען] (חולין נט) והתנן ולמה אמרו כל המחמץ והמתבל והמדמע להחמיץ מין במינו וכו' פי' נותן תבלין במאכל של חולין כגון פלפלין או כמון או שאר מיני תבלין (שבת פט) תבלין כדי לתבל ביצה קלה ורמינהי תבלין שנים ושלשה שמות ממין אחד זו משנה בפרק שני בערלה כגון פילפל ופלפל ארוך ופלפל לבן (חולין קיא) ואי מתבל בה בתבלין כוליה אסור (פסחים קטז) בואו וקחו לכם תבלין למצוה פי' קנמון ונמצא בו זכר לתבן שבטיט (בב"ב טז) ברא הקב"ה יצר הרע ברא לו תורה תבלין (נדרים נא) תבל היא תבלין יש בה מי שניא הדא ביאה מכולהו ביאות פי' יש בזו טעם יותר מאחרות כלומר כל ביאות של היתר ותפשה בזו מה הנאה יש בזו משאר ביאות של היתר וכן פי' תועבה עשו שניהם תועה אתה בה הנחתה כל ביאות של היתר וכולי. (ערכין יג) לא היו אומרין לא בנבל ולא בכנור אלא בפה כדי ליתן תבלין בנעימה פי' לפי שקול הילדים הוא דק היה קולן מנעים את השיר' כמו התבלין המנעימים את המאכל: